בסרטון בחסות ראגו שאנחנו משתפים השבוע, אני משוחח עם חברי הבלוגים קים טרייסי פרינס כמו גם רנה רוס על שאריות.
מכיוון שאני מכין שני ארוחות ערב נפרדות למשק הבית שלי (מבוגרים לעומת ילדים), אני לא נאבק באופן אישי עם שכנוע את הצעירים שלי לאכול שאריות. הצעירים לא אוכלים את מה שראיין כמו שאני אוכל בכל מקרה. (אם אתה גם במועדון הדו-ארוחות, אנא הרשה לי להבין כדי להבטיח שאני מרגיש כמו פחות כישלון!)
גַם? הילדים שלי שניהם רוצים לאכול את אותו הדבר בדיוק הרבה לילות ברציפות. סקרלט נמצא בבעיטה בגורים. השבוע, אם היא לא תקבל שעועית כמו גם גבינה בגבינה בצלחת שלה, היא תהיה מעוצבן, לא משנה מה עוד היא אכלה. ג’וליאן היה שמח אם היינו מכינים את מק כמו גם גבינה ביום שני, כמו גם האכילו את השאר מדי יום בשאר השבוע. פיצה גבינה או פסטה יהיו תחליפים מקובלים.
האם הצעירים שלך אוהבים את אותו הדבר בדיוק כל לילה? האם זו אפשרות? או שזו האפשרות היחידה?
נ.ב. הסרטון הזה היה חלק מסדרה שיווקית בשם Mom’s The Word On ארוחת הערב, שהרכיבה על ידי ראגו. (אני יודע, אני יודע, לעתים קרובות אבא הוא המילה בארוחת הערב, עם זאת אנשים, הספינה הזו כבר הפליגה.) ראה את כל סרטוני הראגו בעמוד הפייסבוק שלהם.
P.S.2. של התוכנית אני לא מכין גורים מאפס. אני מקבל אותם ארוזים מראש בקטע הקירור של המכולת האלגנטית.