אמא החורגת שלי היא סבתא המדהימה ביותר. ואולי זה שהיא אמא החורגת המדהימה ביותר. היא שלחה לנו צרור בדואר, שבתוכו הייתה עבודת מלאכה עבור ג’וליאן, אולם היא עשתה את כל הדברים הלא מסודרים בעצמה, כמו גם כללה כל מוצר בודד שאנחנו דרישה לעשות את הפרויקט. במקרים מסוימים אני לא מאמין למזלי. (עבודה נחמדה, אבא!)
ככל הנראה השבוע כולל חג יהודי בשם Tu Bishvat. אני לא שומר מצוין כיהודי, ולכן מעולם לא שמעתי על זה. זה כמו שנה חדשה לעצים. או משהו כזה. (קרא את זה בעצמך בוויקיפדיה.) כשג’וליאן כמו גם התקשרתי לאמא החורגת שלי בטלפון כדי לדון אותה בצרור ששלחה, היא אמרה לג’וליאן שהגיע הזמן לקבוע יום הולדת מרוצה לעצים.
הוא לא יכול היה לחכות לחפור לפרויקט הזה. הצרור כלל שני פינקונים, עם חוט מחובר אליהם כדי שנוכל לתלות אותם בעצים. היו שני מיכלי טופר, אחד עם זרעי ציפורים כמו גם אחד עם סוג כלשהו של תערובת חלבון גבוהה דביקה. היו בפנים סכיני פלסטיק.
מה שאני מתרברב ממש כאן הוא שעשיתי את עבודת המלאכה הזו עם בן השלוש שלי, כמו גם לא הכנה בעצמי. אני כל כך מעריך את המתנה נטולת העומס הזו (משהו לעשות, לא משהו להחזיק כמו גם למסך בבית) שאני רוצה לספר לעולם. או לפחות באינטרנט.
אם אתה תקוע עושה את זה עם הגן שלך בעצמך, פשוט החלק קצת חמאת בוטנים על פינקונה, גלגל אותו בכל מה שיש לך בבית (פירורי לחם, זרעי שומשום?) וכן תלה אותו על עץ עם חתיכת חוט ו
חזור למחרת כמו גם להתפעל מהציפורים המגניבות שאכלו את הפינקונה שלך. אני מבטיח שהגיל הרך שלי השתין במכנסיו שהוא כל כך נרגש. (אוקיי, אשמתי בשחרר אותו בלי חיתולים.)